עידן
גישה כלכלית-חברתית ניאו ליברלית – גישה חברתית-כלכלית המדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי-כלכלי. החירות הכלכלית של הפרט היא ערך מרכזי(עליון). מדינה המאמצת גישה זו מעמידה את הפרט במרכז-הפרט הוא מרכיב מרכזי בחברה (הדגשת האינדיבידואליזם).כל פרט יצליח לפי השקעותיו ומאמציו. לפי גישה זו יש לעודד יוזמה פרטית ותחרות חופשית/פעילות במסגרת השוק החופשי בתחום הכלכלה. התערבות המדינה בחיים הכלכליים-חברתיים צריכה להיות מינימאלית ותתקיים הפרטה או צמצום מעורבות על ידי קיצוץ תקציבים, הפרטה וצמצום קצבאות. קיים שיויון פוליטי אך אין התייחסות לשוויון כלכלי-חברתי. קיים שוויון בהזדמנויות (שוויון פורמאלי) ולא שוויון בתוצאות (אין שוויון מהותי).
גישה כלכלית-חברתית סוציאל דמוקרטית – גישה חברתית-כלכלית קהילתית המדגישה את השוויון החברתי-כלכלי על פני החירות הכלכלית. לפי גישה זו למדינה יש מחויבות ואחריות כלכלית-חברתית כלפי האזרחים. החברה היא ציבור שיש לו מחויבות כלפי כל הפרטים שחיים בו, ועל כן מושם דגש רב יותר על חשיבות השוויון מבחינה כלכלית וחברתית בין הפרטים בחברה. על פי השקפה זו המדינה מחויבת להתערב בתחום החברתי-כלכלי כדי ליצור שוויון או לצמצם פערים(גם אם היא פוגעת לשם כך חירות הכלכלית של הפרט) חובת המדינה לדאוג גם לחלשים בחברה ולכן היא מעניקה גם זכויות חברתיות ,מסבסדת שירותים, מעניקה שירותים חברתיים או מלאימה.
יש להדגיש שההבדלים ביחס לערכי החירות והשוויון בין שתי הגישות הם רק בתחום הכלכלי חברתי. שתי הגישות הן דמוקרטיות ובמדינות בעלות שתי הגישות יש חירות פוליטית שוויון פוליטי ושוויון בפני החוק. כמו כן יש להדגיש שהויכוח בין הגישות נוגע למידת התערבותה של המדינה בתחום הכלכלי חברתי, ולא בתחומים אחרים.
גלובליזציה–מקור המושג הוא במונח “גלובוס”-כדור בלטינית, במובן של כדור הארץ.
המושג מתייחס לתהליך כלל עולמי בין מדינות, המתאר את יכולת התנועה ההולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע, רעיונות ואנשים, במהירות ,בתדירות גבוהה ובקלות יחסית.
העולם נתפס כ”כפר גלובלי”, והדבר משפיע על תחומי חיים רבים: חברה וכלכלה, תרבות ולאומיות, משפט ויחסים בין מדינות.
גלובליזציה מחייבת ומעודדת יצירה של נורמות חוקיות ומשפטיות בין מדינות ובין פרטים במדינות השונות, הבאים לידי ביטוי בין השאר ביצירת אמנות בינלאומיות. אמנות וכללים משפטיים אלו דרושים להסדרת היחסים הכלכליים והביטחוניים בין המדינות השונות והם מסייעים לגישור על מחלוקות בינלאומיות. יחד עם זאת, משפט בינלאומי יכול לפגוע בריבונותה של המדינה ושל השלטון בה שכן המדינה והאזרחים בה הופכים כפופים לחוקים שלא נקבעו ע”י נבחרי הציבור.
גלובליזציה מתארת תהליך לפיו המעבר של מידע ושל רעיונות הפך למהיר, קל ובנפח גדול.
מצב זה מאפשר העברת מסרים, מידע חדשותי, דיווחים וידיעות תקשורתיות במהירות
ובקלות ברחבי הגלובוס. תהליך זה מחזק בכך את כוחה של תקשורת ההמונים, שכן הוא
מאפשר לכלי התקשורת (תקשורת ההמונים) להגיע לקהל רחב ומגוון בכל מקום, ובמהירות
רבה.
בין מדינת הלאום ובין ה”כפר הגלובלי” מתקיימים לא פעם יחסי כוחות מורכבים. יש הטוענים שתהליכי גלובליזציה מחלישים את מדינת הלאום, פוגעים בלכידות ובסולידאריות החברתית בתוך המדינה ומחלישים את הזהות הלאומית. מנגד, יש הרואים את השפעת הגלובליזציה בכך שהיא מדגישה את חשיבותה של מדינת הלאום בכל הקשור בשימור התרבות המקומית, בהגנה על האינטרסים המשותפים של האזרחים, ובהגברת כוחה של המדינה כמייצגת את העם.
