*האדם כערך מרכזי- על פי ההשקפה הדמוקרטית, האדם הוא ערך מרכזי העומד בפני עצמו: הוא בן חורין ובעל זכויות אנוש הידועות בשם “זכויות טבעיות”. השקפת העולם הדמוקרטית מבוססת על רעיונות תנועת ההשכלה שגובשו במאות ה- 17 וה- 18. על פי תפיסות אלה, בני אדם נולדו שווים, ועם בריאתם ניתנו לכל אחד מהם “זכויות טבעיות” המבטיחות זכויות בסיסיות של חיים חירות ורכוש לכל אדם באשר הוא אדם, בכל מקום ובכל זמן.
התפיסה הדמוקרטית קובעת גם שהאדם הוא יצור רציונאלי, בעל תבונה ומוסרי ולכן הוא יכול להחליט החלטות הנוגעות לו בכוחות עצמו. מכאן שהוא יכול להחליט בעצמו מהו השלטון הרצוי לו. הביטוי הטוב ביותר לכך הוא עצם קיום ההליך הדמוקרטי.
*ערך החירות – ערך יסוד בדמוקרטיה שממנו נגזרות זכויות האדם, זכויות טבעיות. לפי ערך החירות כל בני האדם חופשיים, בני חורין, יצורים אוטונומיים ובעלי תבונה. משמעות החירות היא שלכל אדם יש את הזכות לבקש את טובתו על פי דרכו, כל עוד הוא אינו מנסה למנוע מאחרים את טובתם ואינו מפריע להם להשיג את טובתם. כלומר, יש לתת לכל אדם את הרשות לנהל את חייו באופן הנראה לו, ואין להכריח אותו לנהל את חייו באופן הנראה לשאר בני האדם. בנוסף, זכותו של אדם להשתמש בחירותו כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו לחיות חיי אושר.
*ערך השוויון –מכיוון שכל בני אדם נולדו שווים, המשמעות היא שלכל בני האדם יש זכות שווה לממש את זכותם לחרות. אך כדי שאדם יוכל לממש את זכותו לחירות וכדי שהוא יוכל לממש את הפוטנציאל הטמון בו על המדינה לדאוג לכל אחד מאזרחיה לתנאי קיום בסיסיים.
(יש לשים לב שקיים מתח בין ערך החירות לערך השוויון. מצד אחד, לכל אדם יש החירות לממש את עצמו, מצד אחר, קיים הצורך של המדינה לדאוג לכלל אזרחיה, לפעמים על חשבון החירות של פרט מסוים או של קבוצת פרטים).
*האמנה החברתית-מדובר ברעיון פילוסופי/ תיאוריה : כל מדינה דמוקרטית מבוססת על הסכם/חוזה לפיו האזרחים מסכימים לוותר על חירותם ומפקידים את סמכותם לשלוט בידי רשויות השלטון במסגרת מדינה שבה כולם(האזרחים והרשויות כאחד) מוגבלים מרצונם החופשי על ידי כללים וחוקים מוסכמים, ובתמורה לכוח שניתן להן, המדינה ורשויות השלטון מחויבות להגן על ביטחונם וזכויותיהם הטבעיות של האזרחים.
באמנה החברתית באים לידי ביטוי מספר עקרונות דמוקרטים:
עקרון שלטון העם- העם כריבון החליט מרצונו החופשי לכרות אמנה ולציית לחוקי המדינה. בנוסף, העם כריבון זכאי להחליף את השלטון כאשר זה אינו ממלא את חובתו להגן על זכויותיו הטבעיות.
עקרון ההסכמיות-כדי שמדינה תוכל להתנהל למרות חילוקי הדעות בין מרכיביה, חייבת להתקיים הסכמה בין האזרחים והקבוצות על זכות קיומה של המדינה, על שמירת כללי המשחק הדמוקרטיים, ועל ערכיה המרכזיים.
כך גם על פי רעיון האמנה החברתית המדינה הדמוקרטית והציות לחוקיה ולרשויותיה מבוססים על הסכם.
עקרון הגבלת השלטון-האמנה מגבילה את השלטון כי ברגע שהשלטון לא מגן על זכויות האדם , העם כריבון יכול להחליפו.
עקרון שלטון החוק –עקרון זה מתבטא באמנה בכך שלפיה כולם מסכימים לציית ולהיות כפופים לכללים וחוקים המגנים על זכויות כולם ולכן גם מחייבים את כולם- כולל את השלטון.