עקרון שלטון העם
הגדרה:
עקרון יסוד של הדמוקרטיה, הוא מורה על כך שכלל האזרחים הם הריבון והם מקור הסמכות. האזרחים בוחרים שלטון של נציגים והשלטון הנבחר הוא לזמן קצוב המוגדר בחוק (פרק 16 בספר עמ 178).
סוגי דמוקרטיות:
דמוררטיה ישירה – שיטה שבה אזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא מתווחים או נציגים. הם קובעים באופן אישי בנוגע לכל החלטה והחלטה. שיטה זאת יכולה לבוא ליידי ביטוי באספת עם או במשאל עם. שיטת אסיפת העם הייתה מקובלת בעיקר בעבר ביוון העתיקה במאה החמישית לפני הספירה. משאל עם זהו ביטוי לדמוקרטיה ישירה שאלה מוגדרת מופנת אל ציבור המוחרים/האזרחים. זה הליך או כלי של דמוקרטיה ישירה שנועדה לשקף באופן ישיר את עמדות הציבור בנוגע לשאלה ספציפית. יש מדינות בהם תוצאות המשאל מחייבות ובאחרות הן מוגדרות כלי מייעץ בלבד.
דמוקרטיה יצוגית או עקיפה – כלל האזרחים בוחרים נציגים שהם מקבלים את החלטות בענייני המדינה זו השיטה המקובלת בדמוקרטיות מודרניות, האזרחים נותנים לנציגים הנבחרים למוסדות השלטון ייפוי כוח (מנדט) להחליט עבורם. הנציגים נבחרים לתקופה מוגבלת ומגדרת מראש.
סיבות להנהגת דמוקרטיה עקיפה:
- המדינות המודרניות הן גדולות עם מספר רב של אזרחים ולכן טכנית לא ניתן לכנס את כל האזרחים כדי לקבל החלטות.
- כמות הידע והמידע הנחוצים לקבלת החלטות היא עצומה ולכן שיטת הנציגים עדיפה מבחינה זאת.
- העיות שהדינה המודרנית מתמודדת איתם הן מוכבות ודורשות מקצענות ומיומניות לציבור הרחב אין את היכולת לרכוש מידע וידע מעמיק הנדרש לקבלת החלטות פוליטיות.
נימוקים בעד משאל עם:
- ביטויי אמיתי לרצון האזרחים ומימוש ישיר של עקרון שלטון העם משאל עם מעודד השתתפות פוליטית ומעורבות האזחרים בחיי המדינה וכן מחוייבות התוצאות המשאל.
- משאל עם מהווה הזדמנות לדיון ציבוריפתוח לנושאים חשובים.
נגד:
- משאל עם פוגע בלגיטימציה של נבחרי הציבור לקבל החלטות.
- לא מאפשר פשרה מאחר וההצבעה היא בעד או נגד
- ניסוח השאלות יכול להטות את תוצאות המשאל.
- יש שאלות שלא ניתן לענות בכן ולא.
- במדינות בהן ישנם מיעטים אתנים תוצאות המשאל תמיד ישקפו את עמדת הרוב ויחריפו שסעים לאומיים
בחירות דמוקרטיות: כלליות, חשאיות, מחזוריות, שיוויוניות, התמודדות המאפשרת תחרות חופשים והוגנת.